הברונכיט היא דלקת שמתמקדת בסמפונות, כאשר ראוי להבדיל בין שני הסוגים שקיימים: ברונכיט כרונית (אינה מדבקת) וברונכיט אקוטית (כן מדבקת ונגרמת בעקבות וירוס או זיהום חיידקי) שנעה מדרכי הנשימה העליונות לעבר החזה.
באופן כללי הברונכיט זו תופעה מוכרת שמלווה אותנו לאורך ההיסטוריה, ועל כן בין היתר קיימות מגוון "תרופות סבתא" לטיפול בברונכיטיס (קרי קפה וקינמון), אם כי במקביל קיימות שלל תרופות קונבנציונאליות שמקלות על התסמינים, אך שאינן מהוות טיפול משמעותי ונקודתי. מבקשים ללמוד יותר לעומק אודות אותה דלקת מעיקה? ללמוד מהם הסיבוכים, הגורמים, הסימפטומים שמצריכים תשומת לב ומהם הטיפולים שכן נחשבים משמעותיים ורצויים? כל המידע מוצג כאן בהרחבה:
אז מהי ברונכיט?
בין אם אומרים ברונכיט או ברונכיטיס, הרי שהכוונה זהה. בעברית המונח "ברונכיט" מכונה "סמפונות", ואכן מחלת הברונכיט מתייחסת לבעיה במערכת הצינורות שמובילים את האוויר דרך הריאות – מדובר בדלקת שמופיעה בדרכי הנשימה, בעיקר אצל מעשנים, חולי אסטמה, חולי נפחת וכמובן שגם אצל חולי ברונכיטיס כרונית.
תהליך המחלה מאופיין בשיעול ממושך שיכול להתפרס על פני כמה שבועות, והוא מלווה בליחה שקופה/ צהובה/ ירוקה, כאשר הרקע למחלה עשוי להיות ויראלי, וזאת כיוון שדי בטיפות רסס זעירות שמתפזרות באוויר (ולו בעקבות התעטשות) או במגע ידיים (שלפני כן נגעו באף) בכדי להוביל להדבקה.
ממה נגרמת דלקת סמפונות (ברונכיטי)?
מי שעומד מאחורי הדלקת הם בו זמנית חיידקים ווירוסים, אם כי ברוב הפעמים הגורם הנו ויראלי. כמו כן, הדלקת עשויה להיגרם בעקבות חשיפה ממושכת לזיהום אוויר ולעשן. מדוע? בדרכי הנשימה קיימות שערות קטנות שתפקידן למנוע כניסה של מזהמים, ואילו אצל מעשנים אותן שערות נהרסות, כך שההגנה הטבעית נפגעת ועל כן יותר לוקים במחלות שנוגעות לדרכי הנשימה.
סימפטומים אפשריים למחלה
לרוב מחלת הברונכיט מופיעה בעונות המעבר ובחורף, והיא כוללת מגוון נרחב של סימפטומים, קרי ליחה מוגלתית, כאבי ראש, אף סתום, חולשה כללית, חום מלווה בצמרמורות, כאבי גרון מלווים בשיעול ואף קוצר נשימה וכאבים בחזה. עם זאת, לא תמיד סך התופעות מופיעות, ואף העוצמה משתנה בין אדם אחד לשני. בנוסף, לרוב הדלקת מובילה לשיעול מאומץ, שיעול שבפני עצמו מאוד חשוב, אך שגם עשוי להוביל לתחושת לחץ מעיקה באזור החזה ולמגוון כאבי שרירים כלליים.
סיבוכים אפשריים
חולי אסטמה ומעשנים יותר נוטים לחלות בברונכיט אקוטית, ואף מצבם עשוי יותר להסתבך ולהידרדר לדלקת ריאות.
מתי עליכם לפנות לרופא?
יש להבדיל בין שיעול טורדני שמלווה בעייפות, לבין סימני ברונכיט שמצריכים לפנות בהקדם לרופא. על אלו תסמיני ברונכיטיס מדובר? להלן סימני אזהרה:
- כאבים חזקים בחזה
- חום גבוה מעל 38.5 שנמשך יותר מיומיים שלושה – מצב זה אינו אופייני לברונכיטיס ויראלי.
- שיעול שמוביל לקוצר נשימה
- שיעול חזק וטורדני
- ליחה מלווה בדם
- צמרמורת משמעותית
- חולים שחווים ירידה ניכרת בתפקוד הגופני
- חולים שסובלים ממגוון מחלות רקע
- קוצר נשימה חריף
כיצד תמנעו ברונכיטיס?
יש דברים פשוטים שניתן לעשות בכדי להימנע מראש מברונכיט. כך למשל מעניין לדעת שלרוב הווירוס תוקף בחורף, וזאת ללא קשר לטמפרטורות, אלא הסיבה נעוצה בהרגל לסגור בחורף חלונות ולהימנע מאוורור. אי לכך בחורף מוטב לוודא שמאווררים את החדרים ואם נמצאים ליד אדם חולה, חשוב להקפיד על סביבה מאווררת. מה עוד ניתן לעשות? שומרים על היגיינת ידיים (כפי שציינו הווירוס עובר גם ממגע) ואף כיום בעידן הקורונה פשוט והגיוני מתמיד לעטות מסיכה, כך שאם חוששים שנמצאים ליד אדם שסובל מברונכיט, אפשרי לוודא שגם אם הוא משתעל לעברכם, רסיסי רוק לא יהוו סכנה.
מה עוד? אם חיפשתם תירוץ לחדול לעשן, נראה שמצאתם אחד נהדר! מדוע? דלקת כרונית של הסמפונות מושפעת באופן ישיר מחשיפה ממושכת לחומרים מזהמים ואלרגנים, ועל כן ככול שיותר מתרחקים מעישון, כך ההחלמה יותר מהירה.
מהם הטיפולים האפשריים?
חשוב מראש להבין שאין טעם להתחסן בפני ברונכיט, פשוט כי קיימים אינספור זנים שמחוללים את הדלקת. מה בכול זאת ניתן לעשות? להלן כמה כיוונים מומלצים:
- סירופים וכדורים טבעיים – אם השיעול מוביל להפרעה משמעותית, ולו לישון, ניתן לפני השינה ליטול תרופה מדכאת שיעול.
- טיפול אנטיביוטי – כידוע אנטיביוטיקה אידאלית כנגד חיידקים, ועל כן במקרה זה היא אינה אמורה לשחק תפקיד, כי כפי שציינו הברונכיטיס לרוב מופיע על רקע של זיהום ויראלי, גם אם לוקח זמן לתסמינים לחלוף. עם זאת, אם כן בוחרים לתת אנטיביוטיקה, אז מתחשבים ברקע של המטופל, משמע ככול שהמטופל מוגדר כמקרה יותר מורכב (חולה סכרת, בעל לחץ דם גבוה, קשיש וכדומה), כך נוטים להפנות יותר לאנטיביוטיקה – מתוך מטרה למנוע זיהום חיידקי נלווה. שנרחיב? כאשר הווירוס מוביל לגירוי מתמשך בדרכי הנשימה שכבות ההגנה של הסמפונות נפגעות ובכך נוצרת סכנה משנית (הסמפונות מהוות כר פורה לחיידקים). מצד שני חשוב להבהיר שלמרות הנטייה לתת אנטיביוטיקה במקרים מורכבים, עדיין חסרות הוכחות מדעיות מבחינת היעילות. מצד שני חשוב להבהיר שלמרות שהאנטיביוטיקה היא אמצעי טיפול נפוץ, יעילותה עדיין לא נבדקה במסגרת מחקר ויש להתייעץ עם רופא לגבי אופן השימוש והמינון.
- מנוחה – מנוחה בהחלט עשויה לחזק את המערכת החיסונית ולסייע לתהליך ההחלמה.
- משככי כאב ותרופות להקלת חום גבוה – תרופות כגון אלו יכולות להקל במעט על התסמינים.
- מרככי ליחה – כיוון שהשיעול מאוד מסייע לשחרר ליחה, קיימים מרככי ליחה שתפקידם לייצר שיעול יותר אפקטיבי. עם זאת, כדאי לעשות זאת בליווי רופא ובייעוץ צמוד, משום שהשיעול עשוי להוביל למגוון מיחושים מהותיים באזור הגב, החזה והבטן.
- אנטי היסטמינים – אלו מייבשים את הליחה וממזערים תסמינים, אם כי אינם מקצרים את אורך הדלקת.
- תרופות מדכאות דלקת ומרחיבות סמפונות – בהרבה מהמקרים דלקת כרונית מובילה לחסימה בריאות, ועל כן אינהלציות ומשאפים מאוד מסייעים. חשוב מאוד לציין ששימוש בתרופות ובטיפולים שונים חייב להיעשות בליווי רופא ועל פי הוראותיו. לא מומלץ לטפל בברונכיט באופן עצמאי וליטול תרופות ללא ייעוץ, ליווי או בדיקות מתאימות.
5 תרופות סבתא לטיפול בברונכיט
- חרדל – גרגירי החרדל אידאליים עבור המרצת הדם. אפשר לשתות כחליטה, למרוח אבקת חרדל באזור החזה, או להיעזר באבקת חרדל מעורבבת במים חמים, ולו עבור כפות הרגליים. פה נציין שלפני השימוש מומלץ לבחון שלא רגישים, וזאת באמצעות שימוש נקודתי.
- ליקוריץ – ליקוריץ ("שוש קרח") משפיע על הבלוטות שמפרישות הורמונים, ועל כן אם בעקבות הברונכיטיס בלוטות האדרנל נפגעות, הליקוריץ מהווה טיפול יעיל. נמכר כענפים אותם יש להרתיח, או לחלופין ללעוס כממתק.
- כורכומין – תבלין שבין היתר מסייע לבעיות במערכת הנשימה.
- עלי אפרסק – מדובר בתרופה ידועה. חולטים עלי אפרסק ושותים את המים.
- שורש חזרת – החריפות של החזרת ממריצה את הדם, כך שהיא מסייעת להגיע טוב יותר לאזור הזיהום ולחסלו.
שנסכם?
הברונכיט עשויה להדביק, נחשבת יחסית נפוצה ודי קל לאבחן אותה. הבדיקה מתחשבת בתסמינים, בבדיקות גופניות ולעיתים גם כוללת בדיקת דם ולקיחת תרבית מהכיח. כמו כן, כל עוד התסמינים נמשכים למעלה משלושה חודשים וחוזרים על עצמם לפחות שנתיים ברציפות, הרי שמדובר בדלקת כרונית, כזו שמחריפה ככול שיותר חשופים לזיהומים. מהי אם כן המסקנה המתבקשת? חשוב להיות ערים לתסמינים, לא להיות אדישים לתופעות קיצוניות שמצריכות אבחנה רפואית וכמובן שמומלץ לחדול לעשן, לשמור על היגיינה ולהימנע ככול הניתן מזיהום אוויר.
